הכנה לכיתה א' - המעבר לעולם המבוגרים 

הורים רבים מתנגדים בתחילת גן חובה להכניס את ילדיהם לחוגי הכנה לכיתה א', מכיוון שהגננת לא ממליצה, הם חושבים כי כדאי לתת להם עוד זמן להיות בגן אך אני רוצה לחשוף אתכם לנקודת מחשבה אחרת על החוויה הזו של המעבר מהגן לכיתה א'.

המעבר מהגן לכיתה א' מלווה ברגשות רבים אשר עולים הן אצל ההורים והן אצל הילדים.

במחצית השנה בגן חובה, מתחילה ההרשמה לבתי הספר, הגננות מסיימות את תהליך האבחון ומיידעת את ההורים בידיעותיו של ילדו.

מהרגע הזה, מתחיל תהליך של הכנה לבית הספר, הורים אשר קיבלו את הבשורות כי ילדם מוכן לבית הספר, נחים בשלווה על זרי הדפנה ומתענגים כי הם אכן הכינו אותו לבית הספר. ואילו ההורים האחרים, מתחילים ברגע זה את המרוץ להצלחה, מרוץ אשר בפעמים רבות מלווה בתחושות לא קלות.

מסלול שמתחיל במאבחנת של משרד הבריאות, לאלה שאינם יכולים להרשות לעצמם. ואילו לאחרים אשר רוצים תשובה מיידית, אבחון פרטי אשר עולה כסף רב. לאחר האבחון ההורים מקבלים מספר המלצות, כל אחד בהתאם לצרכים של ילדו.

המגוון רחב והורים רבים מרגישים את הצורך לסדר ולתקן את הקשיים שבהם נתקל ילדו, על כן הם פונים,

למרפא בדיבור – על מנת שיוכל להתבטא טוב יותר, להגות את הצלילים ולשמוע אותם טוב יותר. למרפא בעיסוק – על מנת שיוכל לאחוז את העיפרון יותר טוב, להסתדר עם פיחת הקלמר והעברת עמודים בספר. לשיעורי ספורט למיניהן – על מנת שיוכל לשבת בכיתה בצורה נכונה וטובה ויוכל לשלוט בגופו ולהשתתף בשיעורי הספורט בבית הספר בצורה טובה יותר. לפסיכותרפיסטית אשר תוכל לעזור לילד ליצור קשרים חברתיים טובים יותר והוא יוכל לפתח את בשלותו הרגשית מהר יותר והמלצה להתחיל ולעשות בבית חוברות עבודה על מנת שיקדמו את הילד.

בין רגע החודשים בין מרץ לאוגוסט הופכים למרוץ אחר השעון, מחוג אחד לשני מנסים "להשלים את הפער".

שכחתי משהו?

אה, כן מדובר בילד בגילאי חמש וחצי שש, שכל עולמו סובב סביב משחק, כיף והנאה.

הוא לא רואה את ההשלכות של כיתה א' וכיצד נראה בית הספר, הוא אינו יודע כי צפויות לו 12 שנה של לימודים, מבחנים ומדידת ההישגים שלו בכל תחום אפשרי, ומטרתנו כאנשי מקצוע, כהורים וכגננות למצוא את הדרך על מנת שהוא יוכל ליהנות מן החוויה הראשונה שלו בבית הספר, מטרתנו היא לקדם את פניו ולתת לו את התחושה כי הכול אפשר וכי הוא בסדר כמו שהוא, שהוא יוכל ללמוד את הכול, לאט ובזמן שלו.

דמיינו את עצמכם ניגשים לקורס ששמעתם כי הוא טוב במיוחד, למשל קורס בישול, בדמיונכם, אתם רואים את הבישולים המיוחדים שאתם מגישים למתארחים אצלכם, אך מיד עם כניסתכם לקורס, "נפלתם" על מדריכה דורשת, שמסבירה שצריך לקרוא את כל המתכונים מראש, לזכור אותם מראש ולהגיע מוכנים לשיעור.

מרבית הנרשמים לקורס יבקשו מדריכה אחרת, אווירה יותר נעימה ודרך טובה יותר על מנת ללמד אותם.

כך גם הילדים, ההבדל היחידי הוא שהם לא יודעים כי אפשר לעשות זאת אחרת.

אני יודעת מהמקום בו אני נמצאת, מתוך ניסיוני הפרטי, מהשכלתי ומתוך ההתבוננות שלי בילדים בגן חובה כי תחומים רבים הינם חשובים כאשר ילדים עולים לכיתה א', אך חשובה גם הדרך בה הילדים יוכלו לחוות זאת בצורה המתאימה להם ולהיכנס לכיתה א' עם חיוך גדול מרוח על פניהם ולא עם הלשון בחוץ.

אני בעלת מרכז "הכנה לכיתה א'" כאשר מטרתו היא להקל, להוריד את הלחץ מההורים ומהילדים, לכן לא נפתחים אצלנו קורסי הכנה לכיתה א' בקיץ, כדי להכין את הילדים, הדרך בה אנו עובדים במרכז מבוססת על שיטה שפתחנו, "משולש ההצלחה".

משולש ההצלחה אומר כי כל דבר שתלמד אותו, תחווה אותו, ותתרגל אותו – תוכל להצליח בו, בעזרת משולש ההצלחה אנו עובדים עם ילדים בדרך חווית ומהנה ומעניקים להם את הכניסה הטובה והמתאימה ביותר עבור כל ילד וילד לכיתה א'.

כך למשל כאשר אנו רוצים ללמד את הילדים כל אחד מהתחומים הנדרשים עם כניסתם לכיתה א', לדוגמא הכרה וזיהוי ספרות.  לא אציע את הדרך הטריוויאלית המעודדת את פתיחת חוברת העבודה, ספירת חפצים בצד אחד ומתיחת קו בצד השני, אלא אתן רעיונות וטיפים להורים, מורים וגננות כדי ללמד ילדים, כל דרך מבוססת על מקום אחר במוח אשר הילד יכול לקלוט דרכו.

דרך הלמידה אצל כל אדם ואדם היא שונה, ישנם אנשים אשר יכולים ללמוד באמצעות שמיעה בלבד, הם אילו אשר יושבים בהרצאה, לא צריכים מחברת ועט, הם קשובים לדבריו של המרצה והם כך לומדים את החומר. בכיתה נראה אותם, מקשיבים למורה, ללא צורך לכתוב את שיעורי הבית לדוגמא.

ישנם את אילו אשר צריכים למידה סמאנטית או חוויתית, הסמאנטית צריכה לקבל משמעות, למשל את הספרה שמונה, צריך ללמד אותם בדרך בה הספרה שמונה תקבל משמעות.

והסוג השלישי, חייב לראות את הדבר הנלמד, הוא חייב שהמורה יכתוב מילים על הלוח, איורים  ומילות מפתח מקדמות אותו ובעזרתן הוא יוכל ללמוד טוב יותר.

אצל ילדים הדבר דומה, לכל ילד יש את דרך הלמידה שלו, אך מכיוון שהם לא נחשפו מספיק לכל הדרכים ועדיין אין הם מכירים את הדרך הטובה ביותר עבורן, רצוי שנחשוף אותם למגוון רחב של דרכי לימוד.

אם כן על מנת ללמד ילדים ספרות נעשה זו בדרך סיסטמית, דרך בה כל ילד יוכל לקבל את מה שהוא צריך.

תחילה נכתוב את הספרה שמונה ולידה נצייר את הכמות אחת ונאמר בקול את שם הספרה. הילדים יעתיקו זאת לדף. לאחר מכן נצא לדרך חוויתית, אפשר עם גירים על המדרכה או על לוח, לאחר ההתנסות בכתיבת המספר והזיהוי שלו, יש להכיר את כמות המספר, את הספרה ככמות אפשר ללמד באמצעות חישוקים. אפשר להניח על הרצפה חישוקים כשבכל אחד מהם יש סיפרה אחרת והם יצטרכו להיכנס רק לחישוקים בהם נמצאת הספרה שמונה – זהו זיהוי הספרה.

לאחר מכן אפשר לתת להם חפצים והם יצטרכו למנות ולמצוא היכן יש להם שמונה חפצים. הם יראו כיצד יש להם רק שמונה קוביות, שמונה ממתקים  וכדומה.

לכל ילד אפשר להתאים את החוויה המתאימה לו, אפשר לתת לילדים קערת מים ובאמצעות ספוג לכתוב אם המספר שמונה במים.

דרכים אלה הם דרכים אשר גורמים לילד להסתקרן, הם יוצרים אצל הילד למידה חוויתית, מאתגרת ומהנה, כך יאהב הילד את בית הספר והמקום יהיה עבורו קל וטוב והוא יוכל להתקדם, להשתפר ולרצות ללמוד עוד.